המרשם הבלגי של תכשירי הגנת הצומח נמצא בתוך FairGrow
בכל בוקר FairGrow בודק אם משהו השתנה ב-Phytoweb, מאגר הנתונים של FPS Health הבלגי, ומושך פנימה את מה שהשתנה. אתם רואים לכל גידול ולכל מזיק אילו תכשירים מורשים בבלגיה, עם המינון, ימי ההמתנה לפני קטיף והתאריך שבו היתר מסתיים. בלי לדפדף במרשם בעצמכם.
שש שאלות שכבר לא צריך לחפש להן תשובה
המרשם נמצא לצד החלקה, הגידול ויומן העבודה שלכם. אתם שואלים את השאלה בשפה של הגידול שלכם, לא בשפה של מסד נתונים.
מותר לי להשתמש בתכשיר הזה על הגידול הזה, נגד המזיק הזה?
אתם בוחרים את הגידול ואת המזיק, ומקבלים את ההיתרים שמכסים את הצירוף הזה. לא את שניהם בנפרד: תכשיר שמותר על תפוחי אדמה ופועל נגד כימשון בשימוש אחר עדיין אינו תכשיר נגד כימשון בתפוחי אדמה.
כולל מינון וימי המתנה
לכל שימוש: המינון המרבי מהמרשם, ימי ההמתנה לפני קטיף, כמה יישומים מותרים והאם ההיתר הוא לגידול מוגן או בשטח פתוח.
היתר שבוטל לא נעלם
אתם רואים מתי היתר בוטל והאם עדיין רצה תקופת מימוש. זה חל כרגע על 119 מהם. כך ריסוס משלוש עונות אחורה נשאר ניתן למעקב.
החלקה שלכם קובעת איזה מרשם חל
חלקה בבלגיה כפופה ל-Phytoweb, חלקה בהולנד ל-Ctgb. זה נכון גם אם אתם משתמשים באפליקציה בצרפתית או בגרמנית: השפה היא איך שאתם קוראים, החלקה היא מה שקובע.
יומן הריסוסים שלכם מכיר את התכשירים
רשימת התכשירים ברישום הגידולים שלכם מגיעה מאותו מרשם. אתם מקלידים את האותיות הראשונות והשאר נכון, כולל מספר ההיתר שמפקח ישאל עליו.
חמש מדינות, דרך עבודה אחת
לצד בלגיה, המרשם כולל את הולנד, צרפת, שווייץ ופינלנד. אם אתם מעבדים קרקע משני צידי הגבול, התשובה משתנה לפי החלקה ולא לפי האפליקציה.
ממאגר הנתונים הפדרלי לחלקה שלכם
ארבעה שלבים שחוזרים על עצמם בכל בוקר. אתם לא מרגישים בהם; אתם רק מרגישים שהתשובה נכונה.
החליקו את התרשים הצידה כדי לראות כל שלב.
בראשון לחודש מגיע המצב המלא, ואחר כך רק השינויים היומיים. היתר חדש נמצא לכן בחשבון שלכם באותו בוקר, והיתר שבוטל משנה צבע באותו בוקר.
תפוח אדמה, pomme de terre, Kartoffel
Phytoweb קורא לגידול בשמו בהולנדית ובצרפתית, Ctgb בהולנדית, ANSES בצרפתית. אנחנו תולים את כל זה על קוד ה-EPPO, המפתח הבינלאומי לצמחים ולמזיקים. לכן חקלאי מוולוניה שמקליד pomme de terre מגיע בדיוק לאותו היתר כמו עמית שאומר aardappel.
תפוח אדמה
חיטה
תות שדה
תפוח
כימשון
כנימות עלה
למה קוד ירוק שונה מקוד כהה
הכרטיסים הכהים נושאים קוד של מין יחיד. הכרטיס הבהיר נושא קוד קבוצה: 1APHIF היא כל משפחת כנימות העלה. היתר נגד כנימות עלה מכסה אז את המינים שבתוך המשפחה הזו, ו-FairGrow מחשב את זה מהטקסונומיה של EPPO ולא בהשוואת שמות. כך תכשיר נגד Aphididae מופיע גם עבור כנימת האפרסק הירוקה, גם כשהתווית לא מזכירה את השם הזה בכלל.
לא רק אם מותר, אלא גם איך
כל שימוש במרשם הוא בלוק: הגידול הזה, המזיק הזה, המינון הזה. מה שכתוב בו נלקח מילה במילה מהמקור.
חמישה מרשמים, אותה שאלה
בלגיה הייתה המדינה החמישית שהצטרפה. לכל מדינה יש רשות משלה, שפה משלה והיתרים משלה, ובכל זאת כל החמש תלויות על אותם קודי EPPO. כך אתם שואלים את אותה שאלה בכל מקום, והתשובה מתאימה את עצמה לחלקה.
| מדינה | רשות | תכשירים מורשים | מותאמים לקוד |
|---|---|---|---|
| בלגיה | FPS Health, Phytoweb | 1,762 | 95% |
| הולנד | Ctgb | 1,099 | 90% |
| צרפת | ANSES, E-Phy | 1,764 | 97% |
| שווייץ | BLV | 1,723 | 96% |
| פינלנד | Tukes | 497 | 97% |
מה אפשר ומה אי אפשר להשוות כאן
אפשר: להעמיד את אותו גידול בשתי מדינות זה לצד זה ולראות שתכשיר מותר לשימוש אחר מעבר לגבול, או שאינו מורשה שם בכלל. אם יש לכם חלקות משני הצדדים, התשובה פשוט הולכת אחרי החלקה. אי אפשר: להפוך את הסכומים האלה לטבלת ליגה. כל מדינה מתארת את ההיתרים שלה אחרת, צרפת למשל לא מפרסמת קודים למזיקים, כך שמספר גדול יותר לא אומר יותר בחירה. אנחנו סופרים את מה שהרשות מפרסמת; אנחנו לא עושים מזה תחרות.
צרו חשבון ועיינו במרשם בעצמכם
חבילת Starter מגיעה ללא התחייבות ולא מבקשת פרטי תשלום. צריך כתובת דוא”ל, לא יותר. אחר כך חמשת המרשמים זמינים לכם, לצד מזג האוויר, תמונות הלוויין ויומן העבודה שלכם.
מה אנחנו לא עושים
מרשם שמבטיח יותר מדי מסוכן יותר ממרשם שמודה מדי פעם שהוא לא יודע.
אנחנו לא נותנים המלצות ריסוס
המינון שאתם רואים הוא המקסימום מהמרשם. התווית היא מה שמחייב משפטית, והיא עשויה להיות מחמירה יותר לפי גידול, לפי שלב התפתחות או לפי שיטת יישום. האחריות למה שאתם מרססים נשארת שלכם.
חלק מהתיאורים לא מקבלים קוד
המרשם הבלגי משתמש במונחים קיבוציים כמו צמחי נוי, כל גידול ומבני אחסון ריקים. אין להם קוד גידול, ולהמציא אחד פירושו לאשר משהו שאף אחד לא אישר. אתם רואים את השימושים האלה תחת השם שהמרשם נותן להם, עם אזהרה במקום וי.
אנחנו לא המרשם
Phytoweb נשאר המקור והמקום היחיד שיש לו תוקף משפטי. מה ש-FairGrow מציג נגזר ממנו ונועד לזרז את העבודה שלכם. במקרה של ספק, עברו למאגר הנתונים הרשמי.
מקור הנתונים: Phytoweb, FPS Health, Food Chain Safety and Environment. פורסם תחת CC BY 4.0. הנתונים בעמוד זה נכונים ל-7 בספטמבר 2026.
מי בונה את זה
FairGrow שייך ל-EasyData באפלדורן, חברת תוכנה שמאז 1999 שולפת נתונים ממערכות שלא הסכימו לדבר זו עם זו. זה בדיוק מה שקורה כאן: אנחנו מביאים את המרשמים בעצמנו מהרשויות, מתאימים אותם בעצמנו לקודי EPPO ומתחזקים את זה בעצמנו. בלי מתווך, בלי מאגר נתונים שנמכר מחדש, ועם שרתים משלנו במרכז נתונים בהולנד.
מי עומד מאחורי FairGrow? →מה חקלאים שואלים אותנו
כמה עדכנית הרשימה שמוצגת לי?
המצב המלא מגיע בראשון לכל חודש. בימים שבהם משהו משתנה, השינוי נמצא בחשבון שלכם באותו בוקר. כשלא משתנה כלום, לא מגיע כלום, וזו לא תקלה אלא יום שקט בשירות הפדרלי.
זה עובד גם באפליקציה בצרפתית?
כן. השפה קובעת איך אתם קוראים, החלקה קובעת איזה מרשם חל. חלקה בוולוניה כפופה ל-Phytoweb גם באפליקציה בגרמנית, וחלקה הולנדית ל-Ctgb גם באפליקציה בצרפתית.
אפשר לראות מה היה מותר בעונה שעברה?
היתרים שבוטלו נשארים במקומם עם תאריך הביטול ותקופת המימוש. כך אפשר עדיין לבדוק ולתעד ריסוס מעונה קודמת, גם אם התכשיר ירד מאז מהשוק.
מה אם הגידול שלי לא מופיע?
אז אתם רואים את זה כאזהרה ולא כדחייה. לחלק מהתיאורים במרשם אין קוד בינלאומי, בעיקר בצמחי נוי ובשטח לא מעובד. ספרו לנו, ונבדוק אם אפשר ליצור התאמה נכונה.
זה עולה תוספת?
לא, המרשם מגיע עם החשבון שלכם. אין מה להפעיל ואין מודול נפרד לקנות.
אתם מגדלים בבלגיה?
אז המרשם כבר מחכה לכם בחשבון. נבדוק יחד מה הוא אומר לחלקות ולגידולים שלכם?
חפשו מיד
כולם נמצאים ב-FairGrow. בחרו את השדה ואת הגידול, ותראו מה מותר ברגע זה: המינון, ימי ההמתנה לפני קטיף, מספר ההיתר וכמה זמן ההיתר עוד בתוקף.
- חיפוש לפי קוד EPPO, שם גידול או שם מסחרי
- מתעדכן בכל בוקר, היתרים שבוטלו עם התאריך שלהם
- מה שאתם בוחרים נכנס ליומן הריסוסים בלחיצה אחת
החיפוש בחבילת Starter הוא ללא עלות