מותר להשתמש בתכשיר הזה כאן, על הגידול הזה, נגד המזיק הזה?
היתרים הם לאומיים ונמצאים במרשם נפרד בכל מדינה. FairGrow שולף את המרשמים האלה, תולה אותם על קודי EPPO ועונה על השאלה שאתם באמת שואלים. בלי הערכה, בלי מודל, רק מה שכתוב במרשם.
היתר הוא תמיד לאומי
תכשיר שמורשה בהולנד אינו מורשה בגלל זה בבלגיה או בגרמניה. גם לא אם החומר הפעיל מאושר ברמה האירופית, כי האישור הזה חל על החומר, וההיתר חל על התכשיר על גידול נגד אורגניזם. לכן ב-FairGrow המרשם נקבע לפי המדינה של החלקה שלכם, לא לפי השפה שבה האפליקציה שלכם מוצגת במקרה.
משאלה להכרעה
גידול ואורגניזם מטרה
שניהם כקודי EPPO, כך שהשאלה אומרת אותו דבר בכל מדינה. אם החלקה שלכם כבר נמצאת ב-FairGrow, הגידולים שלכם הם קיצור דרך והמדינה ממולאת בשבילכם.
גם תכשיר שלא מופיע ברשימה
אתם יכולים לבחור בכוונה תכשיר שלא מופיע ברשימה לצירוף הזה. בדיוק אז הבדיקה מוכיחה את ערכה: היא אומרת לכם למה הוא לא שם, במקום להשמיט אותו בשקט.
מבט מעבר לגבול
לחקלאים עם חלקות ביותר ממדינה אחת: אותה שאלה, זו לצד זו, לפי מרשם. שימושי כדי לראות שלתכשיר שאתם רגילים אליו יש סטטוס אחר ממש מעבר לגבול.
מה קובע את התשובה
התוצאה מגיעה רק משדות של המרשם הלאומי. אין בה הערכה, אין מודל ואין ערך נגזר. זה הסדר שבו הכללים נבדקים.
בוטל או פג תוקף
אם התכשיר בוטל, או שתאריך התפוגה עבר, הוא אינו מורשה. תכשירים שבוטלו לעולם לא נמחקים כאן, רק מקבלים את הסטטוס הזה, כך שתוכלו עדיין לבדוק ולתעד ריסוס משלוש עונות אחורה.
אין בלוק שימוש לגידול הזה
אם הגידול שלכם לא מופיע באף בלוק שימוש של התכשיר, הוא אינו מורשה עבורכם. מה שעוזר אז הוא לראות לידו את רשומת הגידול: בצמחי נוי המין שלכם נמצא לעיתים קרובות בתוך רשומה קיבוצית בשם אחר לגמרי.
על הגידול, אבל לא באותו בלוק
הכלל החשוב ביותר, וגם הקל ביותר לטעות בו. גידול ומזיק חייבים להופיע יחד בבלוק שימוש אחד. אם הם בבלוקים שונים, התכשיר אינו מורשה לצירוף הזה, גם אם הוא מרגיש מוכר.
פג תוקף בתוך תשעים יום
מורשה, אבל בתנאים. אתם רואים את התכשיר עם התאריך לידו, כך שאפשר לתכנן במקום לגלות באמצע העונה שהמלאי שלכם כבר לא מותר.
היתר חירום
פטור לפי סעיף 53 נותן גם הוא את התוצאה “מורשה בתנאים”. התנאים האלה רק לעיתים רחוקות שוליים, ולכן הם מופיעים לצד ההכרעה ולא בהערת שוליים.
ואחרת: מורשה
אם אף אחד מהנ”ל לא חל, התכשיר מורשה לצירוף הזה. אתם רואים את המינון, את ימי ההמתנה לפני קטיף ואת תנאי השימוש בדיוק כפי שהמרשם מספק אותם, עם קישור להוראות השימוש החוקיות.
מה מכריע את התשובה, ומה רק מוסיף הקשר
לחקות מרשם שאי אפשר לשלוף במלואו זה גרוע יותר מלומר בפשטות שאינכם יודעים. לכן ההכרעה מגיעה מהמרשם הלאומי בלבד, וכל השאר שאנחנו מציגים עומד לידה, עם המקור שלו. ההפרדה הזו לא יכולה להיטשטש בשקט בהרחבה מאוחרת יותר.
- ההכרעה, המינון, ימי ההמתנה ותנאי השימוש מגיעים רק מהמרשם הלאומי, כפי שהמרשם מפרסם אותם. אנחנו לא מעריכים ולא ממדלים אותם
- נתוני ייחוס ממקורות אחרים, כמו קודי EPPO ואישור החומרים הפעילים באיחוד האירופי, מוצגים לצד ההכרעה עם המקור שלהם. הם אף פעם לא משנים את ההכרעה
- כש-FairGrow מציג אותות סיכון או ספי התערבות שפורסמו, הם מסומנים ככאלה, נושאים את המקור שלהם ואין להם השפעה על השאלה אם תכשיר מורשה
- אין לנו מדד סביבתי משלנו: מאגר הנתונים הזה מוגן ברישיון, ובנייה עצמית שלו הייתה מייצרת מספרים מומצאים. אנחנו מפנים אתכם למקור הרשמי בכל מדינה
- התווית של התכשיר תמיד גוברת, ושום דבר כאן לא מחליף יועץ להגנת הצומח
- למדינות שאת הנתונים שלהן איננו יכולים לשלוף באמינות, אנחנו מציגים את מה שאנחנו כן יודעים ומפנים אתכם הלאה לשאר
הנתונים הגולמיים הם האמת
שורות קנוניות לעולם לא נערכות ידנית. תיקון נכנס לטבלת עקיפות נפרדת ומוחל בזמן הקריאה. כך התיקון שורד את הייבוא הבא, במקום להיעלם בשקט בסנכרון שאחריו.
אפשר להסתכל חמש שנים אחורה
תכשירים שבוטלו לעולם לא נמחקים סופית. חקלאי צריך להיות מסוגל לבדוק ריסוס משלוש עונות אחורה, ותקופת השמירה היא חמש שנים. לכן יש עליהם סטטוס, ואין פח אשפה.
ביטול המוני הוא בדרך כלל מקור שבור
אם ריצת סנכרון הייתה מבטלת יותר מעשירית ממדינה שלמה, היא מסרבת לעצמה, רושמת “חלקי” ומשאירה את השורות הישנות במקומן. מרשם שמתרוקן בשקט הוא בדיוק סוג התקלה שמגלים רק אחרי שמישהו כבר קיבל החלטה שגויה.
כל אחד רשאי לקרוא
אלה נתונים ממשלתיים ציבוריים, ולכן הקריאה ציבורית. רק הכתיבה נמצאת מאחורי מנעול, והיא עוברת דרך אותו מנגנון תיאום שבו משתמשת שאר הפלטפורמה.
לפי מדינה, ושונה בכל אחת
כל מדינה חברה מנהלת את ההיתרים שלה, בפורמט שלה, בקצב שלה, עם דרך משלה לקבץ גידולים. אין כפתור אירופי ששולף את כל עשרים ושבע. מה שאנחנו עושים זה לפתוח אותן אחת אחת ולנרמל אותן לאותו מודל: תכשיר, חומר פעיל, שימוש.
המרשם הבלגי הוא המתקדם ביותר ויש לו עמוד משלו, עם העדכון הלילי מ-Fytoweb והמיפוי לקודי EPPO. קראו שם איך מדינה אחת נראית מקרוב: מרשם הגנת הצומח הבלגי ב-FairGrow.
עבודה עם קודים במקום שמות היא התנאי לעשות את זה מעבר לגבולות. איך זה עובד מוסבר בעמוד על קודי EPPO. ומה צריך לתעד על ריסוס שביצעתם נמצא תחת רישום גידולים.
מה חקלאים שואלים אותנו
האם FairGrow חוסם הזנה של משהו שאסור?
לא. אתם מקבלים אזהרה עם הערך הצפוי והערך שהוזן, ואפשר לתעד למה אתם ממשיכים בכל זאת. חסימה דוחפת אתכם לנייר, ואז אין תיק בכלל. אזהרה יחד עם נימוק דווקא יוצרת תיק חזק יותר.
האם רואים גם את המינון?
כן. מאז אוגוסט 2026 המינון המרבי מוצג וגם נבדק. זו חזרה מכוונת מבחירה קודמת: כשהסתרנו את המינון, אנשים הניחו את התווית ליד המסך והקלידו אותו מחדש, וזה לא בטוח יותר. האחריות מטופלת בהודעה ברורה, ולא על ידי השמטת הנתונים.
האפליקציה שלי בצרפתית. איזה מרשם חל?
המרשם של המדינה שבה נמצאת החלקה שלכם. שפה היא תצוגה, מדינה היא רגולציה. חלקה בוולוניה כפופה ל-Fytoweb גם באפליקציה בגרמנית, וחלקה הולנדית ל-Ctgb גם באפליקציה בצרפתית. המדינה נגזרת פעם אחת מהקואורדינטות של החלקה שלכם ואז נשמרת.
למה המדינה שלי עוד לא שם?
כי אנחנו מוסיפים מדינה רק כשאפשר לשלוף את הנתונים באמינות ובאופן שחוזר על עצמו. מרשם שנטען למחצה ונראה שלם מסוכן יותר מהיעדר מרשם. במדינות האלה אנחנו מציגים את מה שאנחנו כן יודעים ומפנים אתכם למקור הרשמי.
האם אפשר לראות מה היה מותר בעונה שעברה?
כן. היתרים שבוטלו נשארים במקומם עם תאריך הביטול ותקופת המימוש לידם. ובדיקה שהרצתם אז נשמרת בדיוק כפי שהיא נראתה באותו זמן, גם אם המרשם אומר היום משהו אחר.
שאלו את השאלה על החלקה שלכם
הכניסו את החלקה שלכם ל-FairGrow, בחרו את הגידול ואת המזיק, ותראו מה מורשה לצירוף הזה במדינה שלכם. עם המינון, ימי ההמתנה לפני קטיף וקישור להוראות השימוש החוקיות.
צרו חשבון → לרישום הגידולים →