קוד אחד לכל צמח, זהה בכל שפה
לעש התאשור קוראים בארבע מדינות בארבעה שמות שונים. EPPO נותן לחרק הזה קוד אחד בן חמש אותיות, ו-FairGrow תולה עליו את הגידולים, המזיקים וההיתרים שלכם. כך אתם שואלים את אותה שאלה בכל מקום ומקבלים את התשובה ששייכת למדינה שלכם.
שם הוא לא מפתח
Buxusmot, pyrale du buis, Buchsbaumzünsler, box tree moth, עש התאשור. שמות רבים, חרק אחד. כל עוד מחשבים לפי שמות, צריך לתחזק רשימה לכל שפה ולכל כתיב, וזה עדיין משתבש אצל מינים שאנשים מבלבלים ביניהם בדיבור היומיומי. EPPO נותן לכל אורגניזם קוד יחיד בן חמש אותיות, והקוד הזה לא משתנה כשעוברים שפה או מדינה.
אותה שאלה, בכל מקום
FairGrow תולה את הגידולים, המזיקים וההיתרים שלכם על קוד ה-EPPO. כך אתם שואלים בפלנדריה את אותה שאלה כמו בצפון הולנד, ומקבלים את התשובה שתקפה במדינה שלכם בלי להקליד שום דבר אחר.
קודם השכבות שלנו
FairGrow כבר מכיר 1,115 גידולים מאומתים ו-2,659 קודים שמגיעים מהיתרים לאומיים. החיפוש מתחיל שם, כך שרוב השאלות לא דורשות אף בקשה ל-EPPO. רק כשהשכבות שלנו לא יודעות, השאלה יוצאת החוצה.
המטמון הוא חובה, לא אפשרות
כל שאלה עוברת קודם דרך העותק שלנו. טקסון אנחנו שומרים שלושים יום, קשרים ורגולציה שבעה ימים. נתוני EPPO משתנים לאט, כך שזה לא עולה לכם כלום בעדכניות וחוסך לשרתים שלהם הרבה מאוד תעבורה.
תקלה היא לא הוכחה
אם בקשה נכשלת, אנחנו מגישים בכוונה את העותק הישן עם סימון. שגיאת רשת לא אומרת שאורגניזם לא קיים, ומסך ריק נקרא כמו “לא נמצא דבר”. ההבדל הזה חשוב מכדי לטשטש אותו.
שתי דרכים לאותו מאגר
עם מפתח API אנחנו משתמשים ב-Global Database API. בלי מפתח, או כשהוא נופל, אנחנו עוברים למאגר הציבורי שמכיל את אותו תוכן. אתם לא מרגישים כלום, חוץ מזה שהכול ממשיך לעבוד.
הגשר למרשם ההיתרים
בגידול אתם רואים לא רק מה ש-EPPO מונה כמזיק, אלא גם נגד מה יש תכשיר מורשה במדינה שלכם. השאילתה הזו רצה על אותו בלוק שימוש, כי בדיקה נפרדת של גידול ומזיק נותנת תשובה חסרת משמעות.
כל תצוגה מציינת את המקור
הנתונים מגיעים מ-EPPO Global Database ומשמשים לפי Open Data Licence. בכל מקום שהם מופיעים על המסך, המקור מצוין עם קישור. זה לא קישוט, זה התנאי שבזכותו מידע פתוח נשאר פתוח.
שלוש שאלות שאתם באמת שואלים
מה זה בדיוק
הקלידו שם בשפה שלכם ותקבלו את הקוד, השם המועדף והמילים הנרדפות ש-EPPO מכיר. שימושי כשנתקלים באורגניזם על תווית או בהתראה ורוצים לדעת אם זה אותו דבר שראיתם מסתובב בחממה.
מי תוקף את מי
מגידול אתם רואים אילו אורגניזמים EPPO מקשר אליו, ומאורגניזם אילו גידולים הוא תוקף. זו הרשימה שמאפשרת לכם למקם תצפית לפני שאתם מחליטים משהו.
איך הרגולטור רואה את זה
הסיווג מראה אם אורגניזם מופיע איפשהו ברשימת הסגר או ברשימת התרעה. זה לא משנה דבר במה שמותר לכם לעשות, אבל זה מסביר למה דיווחים מסוימים שוקלים יותר מאחרים.
רבע מהרשימה הראשונה התברר כניחוש
כשנבנתה שכבת הגידולים כבר הייתה רשימה של 67 קודים. בבדיקה, שבעה לא היו קיימים ב-EPPO וחמישה הצביעו על צמח אחר לגמרי. הטעות הזכורה ביותר: NAASS הופיע ברשימה כנרקיס, אבל זה הקוד של גרגיר הנחלים.
- מאז אף קוד לא נכנס לטבלה בלי שנבדק ב-Global Database
- השם המועדף שם חייב להתאים לשם המדעי שהגורם המספק מצמיד לו
- קודים שאי אפשר למפות בצורה נקייה מקבלים אזהרה ולא ניחוש שקט
EPPO, ארגון הגנת הצומח של אירופה והים התיכון
EPPO הוא הארגון הבין-ממשלתי שקובע מאז 1951 הסכמים בתחום בריאות הצמח לאירופה ולאזור הים התיכון. ה-Global Database הוא מאגר הייחוס הציבורי שלהם: טקסונומיה, תפוצה, צמחי פונדקאי, ואילו אורגניזמים נמצאים תחת מעקב ואיפה. משם שאר הענף לוקח את הקודים שלו, ולכן גם אנחנו.
אנחנו משתמשים במאגר לפי Open Data Licence. כלומר, אנחנו מציינים את המקור בכל מקום שאנחנו מציגים את הנתונים, ומגבילים את התעבורה שלנו למה שאנחנו באמת צריכים. המטמון שלנו לא קיים רק בשביל המהירות שלנו; קודם כול הוא דואג שמספר גדל של חקלאים לא יהפוך לעול על שירות ציבורי.
קראו עוד ב-gd.eppo.int ואצל EPPO עצמו.
ייחוס: EPPO Global Database, בשימוש לפי Open Data Licence. הייחוס מופיע מתחת לכל תצוגה שנשענת עליו.
מה חקלאים שואלים אותנו
האם צריך לשנן את הקודים האלה?
לא. אתם מקלידים את השם שאתם משתמשים בו, בשפה שלכם. הקוד הוא המסלול ש-FairGrow מחשב לפיו, לא משהו שצריך לזכור. אתם כן רואים אותו, כך שאפשר להעתיק אותו כשרשות או ספק מבקשים אותו.
מה אם לגידול שלי אין קוד EPPO?
זה קורה, במיוחד בצמחי נוי ובשטח לא מעובד. אתם רואים את זה כאזהרה ולא כדחייה. ספרו לנו ונבדוק אם בכל זאת אפשר ליצור מיפוי נקי.
למה ההידרנגאה שלי מופיעה תחת ארבע רשומות שונות?
כי היתר לאומי לא נכתב על קודי EPPO אלא על קבוצות גידולים. הרשות ההולנדית תולה שבעים קודים על הרשומה היחידה “צמחי עציץ אחרים”, ולהפך, הידרנגאה נמצאת ב”הידרנגאה”, “צמחי עציץ אחרים”, “פרחי קטיף אחרים” ו”צמחים מטפסים אחרים”. המיפוי הזה הוא רבים-לרבים ושונה ממדינה למדינה, ולכן אנחנו שומרים אותו בטבלה מפורשת עם גרסאות ולא בלוגיקה מתוחכמת שאי אפשר להסביר אחר כך.
כמה עדכניים הנתונים?
טקסון אנחנו שומרים שלושים יום, קשרים ורגולציה שבעה ימים. נתוני EPPO זזים לאט, כך שבפועל לא תרגישו בזה. אם אתם רואים סימון שתשובה אינה עדכנית, פירוש הדבר ש-EPPO לא היה זמין באותו רגע, ואנחנו מעדיפים להראות לכם את האמת הקודמת מאשר מסך ריק.
האם זה עולה תוספת?
לא. חיפוש גידולים ומזיקים כלול בחבילה שלכם. מה שאפשר להוסיף הוא בדיקת התכשירים, שעושה את הצעד מ”מה זה” ל”האם מותר לי להשתמש כאן במשהו נגדו”.
ראו את זה על הגידול שלכם
הכניסו את החלקה שלכם ל-FairGrow והגידולים שלכם מקבלים מיד את הקוד שלהם. זה פותח את הדלת לרשימת המזיקים, למרשם התכשירים ולרישום הגידול, בלי לנהל רשימה שנייה בשום מקום.
צרו חשבון → להגנת הצומח →